<h1>תשובות לרבינו נטרונאי גאון</h1>
<h2>דף מט.</h2>
ולא מיבעי ליה לאיניש למבטיל מקדושא דסידרא ומיהא שמיה רבא דאגדתא דמילתי רבתי הוא קמי קודשא בריך הוא. ומאי רבותא דתנו רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יהושע הסגן מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה (אלא) [ולא] ירד טל לברכה וכו' אמר רבא בכל יום ויום קללתו מרובה מחבירו דכתיב [דברים כ"ח] בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר א[י]לימא בקר דלמחר מי ידע דהוי אלא דחליף. עלמא אמאי (מקיום) [מקיים] אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבה מברך דאגדתא שנ' [איוב י'] ארץ עיפתה כמו אופל וכו' מאי סדרים קידושא דסידרא. [סוטה מ"ט ע"א] ושאילו מקמיה רב צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה היא פום בדיתא יחיד מהו שיאמר קידושא דסידרא או אינו קורא. והשיב כך אם תלמיד חכם יעסוק בשמעתא דגיד הנשה [צ"א ע"ב] כגון ג' שיטות של מלאכי השרת אומרין שירה בכל יום דברי קדושות של הקב"ה. אם אינו תלמיד חכם יעסוק במקרא פסוקים שיש בהם מקרא כגון [ישעיה ו'] שרפים עומדים ממעל לו ומאי טעמא של חכם שאמרה כך כלומר תפילה זו וסדר הנביאים ראשונים תיקנום וזקינים הקדמונים תיקנום לומרה בקהל ויחיד לא ישיג גבול הקהל לפי שכל דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה הילכך יאמר מקרא או משנה שפירשנו ונמצאת אתה אומר ממילא. ויש חכמים אומרים כיון שהן מקריות אומרן ומה בכך הילכך נהגו יחיד שאומר קדושה דסידרא שוהא וקורא הפסוקים כטעמן כדרך שהתינוק קורא לפני רבו.
